שלום לכולם:
אני רוצה לשתף אותכם היום בפעם הראשונה שכתבתי בפורום תפוז. תחילה נרשמתי לפורום אך לא הגבתי באותו היום. קראתי את מה שאנשים כתבו בפורום אך, היה לי נורא קשה להגיב אליהם מכיוון שאיני מכירה אותם. דבר נוסף שמנע ממני לכתוב בפורום היא שמתוך קריאת ההודעות ראיתי כי האנשים מכירים אחד את השני. בשתי הפעמים הראשונות נכנסתי לפורום, קראתי את ההודעות השונות אך, לא הגבתי מכיוון שהיו יש דברים אישיים כמו איחולי יום הולדת. מצד אחד הרגשתי שאני לא רוצה לאחל מזל טוב לאדם שאני לא מכירה אך, מצד שני הרגשתי שלא אכפת לי לאחל לו מזל טוב. לבסוף החלטתי כי אני לא כותבת שום דבר. בפעם השלישית שנכנסתי כתבתי תגובה לאמא שכתבה על הגננת של הילדה שלה. בהסבר הסיטואציה האמא כתבה כי הילדה ביקשה מהגננת משהו בזמן המפגש והגננת הפנתה את הילדה לסייעת. האמא שאלה האם היא צריכה לדאוג? הגבתי לאמא מכיוון שאני בתפקידי גננת ומתוך הסבר הסיטואציה הבנתי מצד אחד את הרגשת האמא ומצד שני את ההתנהגות של הגננת. היה לי חשוב להרגיע את האמא ולומר לה שהגננת אומנם לא טיפלה בבעיה אישית אך, גם לא התעלמה מהילדה.
חשוב לי לציין כי לאחר שקראתי את הסיטואציה בפעם הראשונה לא הרגשתי כל חשש להגיב לאמא ולענות לה בכנות מכיוון שאני איני מכירה את האמא אישית ואין לי כל בעיה להגיד לה את הדעה האוביקטיבית שלי מבלי לחשוש.